פאנלים מקצועיים הם מעבדה חיה לתהליכי עיבוד והתמרה רגשית. אני רואה בהם הצצה לחדרי הקבוצות, בהם מתאפשר מרחב אותנטי בו המשתתפים עוברים תהליך עומק בזמן אמת, בעוד שהקהל הופך להיות עד לשינוי שמתרחש.
כפסיכולוגית, אני מאמינה שהשיקום הלאומי שלנו מחייב חיבור בין תהליכים פרטניים לבין תהליכים קהילתיים. לא ניתן לרפא חברה ללא התייחסות לאבל הפרטי של כל נפגע מלחמה, חטוף, או מי שחי בטראומה מתמשכת. תהליכים של שיח, עדות והשתתפות יוצרים מרחב חדש שבו נולדת שפה רגשית חדשה – שפה שנוצרת בימים אלו, המאפשרת לאנשים לספר את הסיפור שלהם, להחזיק את הכאב שלהם בתוך מרחב משמעותי.